להיות יזם בזמן מלחמה: ההבדל בין ניהול לבין בעלות
- רן קורבר
- 17 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
התפקידים של להיות יזם בחברה שיצרת ולהיות מנהל בחברה מבוססת עלולים להיראות דומים כלפי חוץ:
שעות ארוכות? יש.
עומס משימות? ברור.
לחץ? גם פה וגם שם.
אבל בתוך כל הדמיון הזה, יש הבדל אחד – עמוק, מהותי, ובלתי ניתן לגישור: האחריות לשרידות.

⬛ יזם לא רק עובד – הוא מחזיק את עצם קיום החברה
גם אם אתה מנהל בכיר מאוד, סמנכ"ל או אפילו מנכ"ל שכיר – לרוב אינך אחראי לשרידות הארגון. אתה אחראי על תחום, על יעדים, על אנשים – אבל לא על עצם קיומו של העסק.
יזם לעומת זאת, נושא על גבו את עצם השאלה: האם החברה תשרוד עוד חודש? עוד רבעון? בכלל?
זו לא מטפורה. זו שאלה אמיתית שחוזרת על עצמה – לפעמים מדי שבוע.
בסטארט-אפ – במיוחד כזה שנמצא בשלבים מוקדמים – אין מסגרת קיימת. אין שוק מבוסס, אין מוצר סגור, אין תקציב "לשרוד איתו". יש רק רעיון, צוות, וחזון.
והיזם? הוא זה שאמור לתרגם את כל אלה למציאות – גם כשמסביבו עולם בוער.
⬛ כל כותרת עלולה לזעזע את היסודות
בתקופות של חוסר ודאות, כמו במצב הביטחוני שאנחנו חווים כעת, כל כותרת עלולה להפוך לאיום אסטרטגי:
לקוח חשוב שדוחה תשלום
משקיע מתלבט
צוות שלא מצליח להתרכז
בארגון גדול – הדברים האלה משפיעים, אבל בסטארט-אפ – הם עלולים לייצר סכנה קיומית לסטרטאפ.
וההבדל הכי עמוק? כיזם, אין לך למי להעביר את האחריות. אתה לא רק אחראי על תוצאה – אתה אחראי על עצם האפשרות שתהיה תוצאה.
⬛ סטארט-אפ הוא ארגון שברירי – בכוונה
זה לא חיסרון. זו הגדרה.
סטארט-אפ נבנה כדי לצמוח מהר, לחדש, לזעזע שווקים קיימים או ליצור כאלה שעדיין לא קיימים.הוא רץ מהר – אבל גם נופל מהר.
הוא מנסה להמציא את הגלגל מחדש. להוכיח שיש בעיה, לבנות פתרון והכל תו"כ שהוא מנסה לשכנע את העולם לשלם על המוצר החדש בשוק החדש שיצר.
זו משימה אמיצה – אבל גם שברירית. וזה מה שהופך את האחריות של היזם לכמעט אבסולוטית.
⬛ אז למה לבחור בזה?
למה, אם זה כל כך שברירי? אם האחריות כל כך כבדה?
כי בתוך כל הכאב, יש גם שליחות. הזדמנות ליצור משהו אמיתי.להמציא תרבות ולא רק להתיישר לתוכה.להגדיר סט ערכים, קצב, חזון – ולהפוך אותם לחברה חיה, נושמת, נלחמת.
לא תמיד זה מצליח. אבל כשזה מצליח – זה שווה הכל.
⬛ ולסיום – תפילה שקטה בלב
שנראה שוב ימים שקטים וטובים יותר. שיזמים ומנהיגים ימשיכו לפעול מתוך אמונה, לא רק הישרדות. ושהעשייה תנצח את הפחד.




תגובות